כסף
בוב פרוקטור,אחד המנטורים הידועים בעולם, אמר פעם שהכסף יכול לשמוע, ואם תקרא לו, הוא יבוא. אבל האם זה אכן כך? ואיך בכלל אפשר לקרוא לכסף. האם הקריאה הזאת היא במילים, במעשים, במחשבות, או בכלל באיזושהי דרך מסתורית?
מה שמר פרוקטור רצה לומר הוא שאם אתה תדע איך לזמן את הכסף אל חייך, אז הוא יופיע. אם היחס שלך כלפיו יהיה כזה שמאפשר לו להגיע, אז ללא ספק הוא יגיע. מעבר לעניין הגשמי של שטרות הרי שכסף נושא בחובו מטען רגשי, מדובר במשהו שיש לו ערך, יש לו כוח עצום, לקחת אדם מסכן ולרומם אותו אל היכל התהילה. זה יכול להציל מיליוני אנשים מרעב, וזה יכול לגרום למיליוני אנשים למות, אם יש להם מחסור ממנו.
 |
| לקרוא לכסף לבוא |
אם ישנו אדם שבא להתארח בביתך, ולא שמת לו לב, לא התייחסת אליו, היית קר כלפיו, האם אותו אדם ישמח לבוא שוב להתארח בצל קורתך? רוב האנשים לא היו מציגים רגלם בבית שכזה. מדוע? כי אנשים רוצים להיות במקום שטוב להם, שנוח להם, במקום שמקבלים אותם במאור פנים, במקום שכיף להם להיות בו. הם בהחלט לא רוצים להיות במקום שהם אינם רצויים בו, מכיוון שזה יוצר אצלם רגשות שליליים של דחייה, ומחסור באנרגיות.
וזוהי בדיוק הנקודה, מהן האנרגיות שאתה מגלה כלפי הכסף. נכון שאין מדובר כאן בבן אדם, וזה לא שאתה תכין ארוחת גורמה לכסף שלך, ותציע לו לשתות שמפניה. יחד עם זאת יש משהו באמירה שהכסף "מרגיש" זה לא אותו הרגש שיש לבני אדם, אבל יש כאן עניין של אנרגיה. אם ההתנהלות שלך עם כסף היא התנהלות חיובית, אשריך. והתנהלות חיובית היא לא רק כאשר אתה מקבל יותר ממנו, אלא גם כאשר אתה משלם. האם אתה שמח לקבל מזומנים, אבל גם שמח לתת? כך זה אמור להיות, הבעיה היא שמרבית האנשים מאוד מצטערים להיפרד מכספם, וגם כאשר הם מקבלים אותו, הם לא באמת מקבלים אותו במאור פנים, זה יותר משהו בנוסח "נו, אז עכשיו כל המשכורת שנכנסה לי לבנק ישר תיעלם, כי יש לי מינוס."
אתה מבין כאשר אתה מקבל כסף עליך להיות מלא בהוקרת תודה על כך, אתה צריך לשמוח על כך בלב שלם, אתה צריך להרגיש את זה מבפנים. ובדיוק אותו הדבר כאשר אתה משלם בעבור משהו, עליך להיות אסיר תודה, להיות מוצף ברגשות של תודה, על ההזדמנות לתת את הכסף, ולשחרר אותו לאחרים, מתוך ידיעה שהכסף הזה יחזור אליך כפול ומכופל. עליך להיות אסיר תודה שאתה יכול להרשות לעצמך לקנות את אותו הדבר שכרגע רכשת בסכום הכסף שאותו שילמת.
