כסף | המשבר הכלכלי העולמי 2007-2009

בנק ישראל פרסם דו"ח אודות ישראל והמשבר העולמי בשנים 2007-2009 .

ללא כל ספק המשבר הכלכלי העולמי פגע בכיס של כל אחד מאיתנו, והכסף בקרנות ההשתלמות ובקופות הגמל, בתקופה זו, איבד מערכו.

המשבר העולמי האחרון היה הקשה ביותר מאז המשבר הגדול של 1929. הוא החל כמשבר פיננסי בארה"ב, אולם התפשט לשווקים ומדינות נוספים והפך במהרה למשבר  עולמי. החרפתו החדה החלה עם קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, בספטמבר 2008, והגיעה לשיאה בהמשך אותה שנה וברביע הראשון של 2009. במהלך המשבר נפגעו קשות מערכות פיננסיות במדינות המפותחות, מוסדות פיננסיים בולטים קרסו, ונדרשה התערבות נמרצת של
הרשויות למניעת קריסתם של אחרים. התוצר העולמי ירד והסחר העולמי קרס. עוצמתה של תגובת-המדיניות של הממשלות והבנקים המרכזיים, הייתה ללא תקדים, והיא התמקדה בייצוב המערכת הפיננסית. כתוצאה מהמדיניות נבלם המשבר העולמי מוקדם מהצפוי: ברביע השני של 2009 הסתמנה התייצבות, ובמחצית השנייה של השנה החלה התאוששות איטית במרבית המדינות.

השווקים הפיננסיים בישראל הגיבו למשבר כבר מראשיתו, ביולי 2007, אולם בשלב הראשון המשק נתפס כעמיד יחסית. המצב השתנה באורח קיצוני ברביע האחרון של 2008 - עם החרפת המשבר העולמי ניכרה הטלטלה במלוא עוצמתה גם במערכת הפיננסית המקומית. הרביע האחרון של 2008 והרביע הראשון של 2009 היו אפוא שיאו של המשבר גם בישראל – הן מבחינת המצב בפועל, הן מבחינת החששות ואי-הוודאות. בדיעבד המערכת הפיננסית בישראל עמדה בטלטלה, המוסדות הפיננסיים, בהם הבנקים, גילו עמידות, יחסית לעוצמת המשבר, יציבותם נשמרה, ושום מוסד לא קרס.

יחד עם זאת, שררו באותה עת חששות של ממש ליציבותם של מוסדות פיננסיים ולתפקודה התקין של המערכת הפיננסית. עיקר הפגיעה היה בשוק האשראי החוץ-בנקאי, אשר  שותק למעשה והפך למוקד הסיכון למערכת הפיננסית המקומית בזמן המשבר. התאוששות השווקים הפיננסיים בישראל החלה לקראת סוף הרביע הראשון של 2009, במקביל להתאוששות בשווקים העולמיים, וגברה בהמשך.

השפעת המשבר העולמי על הפעילות הראלית בישראל גברה בהדרגה. לאחר שבמחצית הראשונה של 2008 נמשכה הצמיחה המהירה של המשק, חלה תפנית במחצית השנייה של השנה, והוא גלש למיתון. ברביע האחרון של 2008 וברביע הראשון של 2009 נרשמה צמיחה שלילית, ואילו החל מהרביע השני של 2009, עם תחילת ההתאוששות בעולם, שב המשק לצמוח, וקצב צמיחתו הואץ בהמשך השנה. המשק סבל אפוא ממיתון משמעותי אך קצר, והפגיעה בו הייתה מתונה יחסית למדינות המפותחות, וכן יחסית לחששות ששררו בעיצומו של המשבר.

למתינותה היחסית של הפגיעה במשק הישראלי ובמערכת הפיננסית המקומית תרמו עיתוי המשבר – לאחר חמש שנות צמיחה מהירה – ומספר מאפיינים של המשק ושל המערכת הפיננסית, בהם מערכת בנקאית שמרנית הנתונה לפיקוח הדוק, שוק משכנתאות שמרני והעדר כמעט מוחלט של נכסים מורכבים. אלה תרמו לכך שלא התפתחו בישראל בשנים שקדמו למשבר מינוף יתר ובועת נדל"ן.

המדיניות בישראל להתמודדות עם המשבר פעלה בראש וראשונה לשמירה על יציבותם של  המערכת הפיננסית והמוסדות הפיננסיים, ולהקלה על קשיי הנזילות והאשראי. תגובת המדיניות הייתה נמרצת ותרמה למיתון הפגיעה במשק ובמערכת הפיננסית, ולהתאוששות המהירה יחסית. המדיניות המוניטרית מילאה בה תפקיד מרכזי: ההרחבה המוניטרית שננקטה במהלך המשבר  הייתה ללא תקדים, והופעלו כלים לא שגרתיים להרחבה כמותית, בכלל זה רכישת אג"ח ממשלתיות, נוסף על רכישות מט"ח שהחלו עוד קודם, לשם הגדלת יתרות המט"ח ולנוכח הייסוף
בשער החליפין.